קולוניאליזם דיגיטלי אידיאולוגי: מאבק חזותי על הנרטיב

מיכאל ליאני | י' בחשוון ה'תשפ"ה | 11.11.2024

בעידן הדיגיטלי, שבו הגבולות מתמוססים והמידע זמין לכל, מתרחש תהליך חדש – קולוניאליזם דיגיטלי אידיאולוגי. תהליך זה מתנהל במרחב הווירטואלי, שבו המידע, הדימויים והנרטיבים משחקים תפקיד עיקרי בעיצוב התודעה הציבורית. בשונה מהקולוניאליזם הקלאסי, שהתבסס על כיבוש פיזי וניצול משאבים, הקולוניאליזם הדיגיטלי מכוון להשתלטות על התודעה דרך שליטה במידע ואידיאולוגיות, כדי לחזק אינטרסים כלכליים ושליטה מבפנים (Castells, 2012)¹.

בניגוד למאבקים המסורתיים, עיקר הפעילות כאן מתרחשת בפלטפורמות דיגיטליות, בהן תוכן מותאם ומשופץ ליצירת חוויות מושכות שמטשטשות את גבול האמת והשקר. כאשר נרטיבים חזותיים מניפולטיביים הופכים למשפיעים ביותר, תאוריית המטריקס יכולה לשמש כתיאור קולע למצב: אנשים עשויים להיות שבויים בתודעה שנוצרה מראש, בה המציאות מורכבת מנרטיבים מוטים המוחדרים באשליות משכנעות (van Dijck, 2013)². כאן, המטריקס אינו רק עולם מדומיין אלא מערכת של טכנולוגיות מידע המעוותות את תפיסת המציאות על ידי מניפולציה על התודעה הציבורית.

untitled, scanned negative, 2023

הצילום, ככלי מרכזי בהנדסת התודעה, חורג מעבר לעובדות ולמציאות המוחשית. דימויים חזותיים לא רק מעצבים את התפיסות שלנו, אלא גם מספקים הקשרים רגשיים ומשפיעים על הדרך שבה אנו תופסים את העולם. כפי שטוען ויליאם פלוסר, הצלם אינו רק מתעד את המציאות; הוא פועל כמעצב מרכזי של התודעה. בעידן הדיגיטלי, המאבק על התודעה מתנהל באמצעות דימויים שמזוהים עם אידיאולוגיות פוליטיות, כאשר הכוחות השלטוניים משתמשים בהם ליצירת מציאות חדשה שמתחברת למונופול של עולם המידע (Flusser, 1991)³.

Still life, scanned negative, archival inkjet, 70x105 cm, 2019 

ההשפעה של טכנולוגיות מתקדמות, כמו בוטים ומנגנונים אוטומטיים המפיצים מידע, מדגישה את העוצמה של הקולוניאליזם הדיגיטלי אידיאולוגי. בוטים ממנפים בקליק מידע שקרי או מעוות, ומעצבים את השיח הציבורי כך שיתאים למטרות אידיאולוגיות מסוימות. התהליך מתנהל ללא צורך בהקשרים פיזיים – המאבק הוא על תודעה והשפעה אידיאולוגית ולא על טריטוריה. גופים רדיקליים, כגון איראן, רוסיה וסין, מנצלים את המרחב הדיגיטלי כדי להפיץ אידיאולוגיות אנטי-מערביות ואנטי-ישראליות, במטרה לעצב מחדש את האופן שבו תופס העולם את המערב ואת ישראל (Tufekci, 2017)⁴.

הקולוניאליזם הדיגיטלי האידיאולוגי לא רק מעצב תודעה אלא גם משרת אינטרסים כלכליים של דיקטטורות, המחזקות את שליטתן במשאבים ובנרטיבים גלובליים כדי לבסס את השפעתן בעולם. מדינות אלו מפיצות מסרים אנטי-דמוקרטיים באמצעות הטיית מידע כדי לחזק את כוחן בזירת הקרב הכלכלית והאידיאולוגית (Mounk, 2018)⁵.

Ori took a bite of the apple, scanned negative, archival inkjet, 90x60 cm, 2024

השפעות הקולוניאליזם הדיגיטלי האידיאולוגי הן עמוקות. הוא משנה את תפיסת המציאות שלנו ומאיים על חופש המחשבה והביטוי. כאשר מדינות דיקטטוריות עושות שימוש במניפולציות דיגיטליות כדי לעצב את דעת הקהל, חופש הביטוי הופך למאבק מתמשך שבו השיח הציבורי ממלא תפקיד בהפצת ערכים אנטי-דמוקרטיים. תהליך זה, שמנצל את חופש הדמוקרטיה כדי לחבל בה, מערער את יסודותיה השבריריים (Mounk, 2018)⁵.

הקולוניאליזם הדיגיטלי האידיאולוגי הוא תופעה אנטי-דמוקרטית במסווה דמוקרטי של חופש המידע  שמביאה לתהפוכות משמעותיות במאבק על הנרטיבים הציבוריים, כאשר כלים דיגיטליים משרתים כזירה חדשה וכוחנית ביותר במלחמה על התודעה.

Self portrait, scanned negative, 2023

דימויים: מיכאל ליאני

---

רשימת מקורות:

¹ Castells, M. (2012). Networks of Outrage and Hope: Social Movements in the Internet Age. Polity.

² van Dijck, J. (2013). The Culture of Connectivity: A Critical History of Social Media. Oxford University Press.

³ Flusser, V. (1991). Towards a Philosophy of Photography. Reaktion Books.

⁴ Tufekci, Z. (2017). Twitter and Tear Gas: The Power and Fragility of Networked Protest. Yale University Press.

⁵ Mounk, Y. (2018). The People vs. Democracy: Why Our Freedom Is in Danger and How to Save It. Harvard University Press.

 Morozov, E. (2013). To Save Everything, Click Here: The Folly of Technological Solutionism. PublicAffairs.