1. (בלשון חז"ל) רשת המַצלֶה. בּלועזית: גְּרִיל, מנגל. סבָכה של מַתֶכֶת לצליית בּשׂר או דגים וכד': ¹
2. סדרת ראיונות עם יוצרות ויוצריים עבריים מלווה בדיוקן
ראיון עם עוזיאל רנחל, אומן רישום ,32 , גוש עציון, בוגר תואר ראשון לאמנות בבצלאל
בעיניך, מה תפקידה של "תנועת הצבי" באומנות ובתרבות בישראל?
היי, קודם כל בנימה אישית, התנועה מרחיבה את הלב. אני חושב שהיא מביאה איתה גם אפשרות של הרחבת אופקים למגוון האנושי המיוחד שיש בשדה האומנות והעיצוב בארץ. יש בה ברכה ושחרור הדדי לדבר על הכאן והעכשיו היהודי ישראלי, החל משאלות תרבותיות פנים אומנותיות ועד לעניינים פוליטיים בשגרת החיים ההזויה כאן.
אני חושב שאחד התפקידים המרכזיים שלה הוא לתת במה ליצירה מקומית שמתעסקת במבט פנימה. בין אם זה בהשוואה אל העבר המפואר והקשה שלנו כעם, או דווקא במבט הלאה, עם לא מעט חשש וסקרנות אל עתידה של התרבות הישראלית.
באיזה נוף גדלת בארץ, ואיך זה השפיע על היצירה שלך?
גדלתי בנופי בנימין. בגן העדן של הילדות שיחקנו על הסלעים הקשים של ספר המדבר.
בחלוף הזמן, שמתי לב שהעבודות שלי מכילות דימויים מהעולם שלי, שנראה אחרת משדה האמנות מהזרם המרכזי. אני לא מייחס לזה חשיבות גדולה מדי ביצירה, אבל כשאני מקבל תגובות בתערוכות ובביקורי סטודיו אני מבין שזה עניין. מה שלי הוא הרגיל והמובן מאליו כמו טרמפיאדה, הנסיעה לכל מקום עם חשש תמידי, החולצות הלבנות הקולקטיביות... הוא האחר והרחוק של המיינסטרים הישראלי. זה דבר שאני עד היום מנסה לא להפוך למשהו אקזוטי אלא ליצור מתוכו.
ספר לנו על עבודה חשובה שלך, ועל מה אתה עובד עכשיו?
עבודה שאני מחשיב כאבן דרך ביצירה שלי היתה העבודה ׳טרמפיאדה׳. מיצב וידאו בשני ערוצים, שמרחיב את הרגע של תפיסת טרמפים לכדי הופעה ללא קהל. היו שם מחוות צילומיות שאהבתי וגם כמובן הקשר הגופני בין שני העולמות. הצלחתי לראשונה לחבר שם בדיוק את המשבצת שאני עומד עליה בעולם הזה. וזה היה רגע של הארה בו דייקתי מה אני מחפש באמנות בכלל.
אני עובד בימים אלו על פרויקט צילום־תפאורה שהתחלתי לפני המלחמה, שיוצג אינשאללה כתצלומים מודפסים בגודל גוף. העבודה צולמה בבית שאנחנו בונים בימים אלו במזרח גוש עציון.
חלוק עמנו את מקורות ההשראה ליצירה שלך
עולם התנועה הוא מקור השראה מרכזי עבורי בסטודיו. בין אם זה יצירות מחול ממש, או תנועות גוף לא מקצועיות. התחום המרכזי השני שמפוצץ לי את הראש הוא ציור, בעקר עבודות שמפצחות נכון את סוד הצבע – וצבע על שילוביו זה סוד כידוע.
יש לך גם עסק של וסטים בתפירה אישית, ׳מקטורן׳.
בחיפושיי אחר וסטים מגניבים שישדרגו קצת את חולצת השבת ומכנסי הבז׳ העייפים - גיליתי שפשוט אין מענה ראוי וייחודי. אז התחלתי לשחק עם בדים ואהבתי את מה שיצא. חברים התחילו להתעניין, אנשים התחילו להגיע מפה לאוזן לקנות וסטים לחתונה, להוסיף קצת שיק וצבע לגרדרובה (מלתחה) אז אני מקדיש לזה קצת זמן, מהצד.
אני לא מחשיב את זה כחלק מהיצירה בסטודיו כאומן, אבל אני לגמרי פתוח להביא את החשק והחומרים לסטודיו – כשהעבודה תדרוש מכונת תפירה.
אתה עוסק בתחומים שהם לא מסורתיים בהכרח בחברה הדתית־לאומית. מחול, אומנות, עיצוב בגדים. איך הייתה הקבלה של זה?
מבחינת הייחוד בהתעסקות במחול ותפירה – אנחנו בתקופה שהגוף מבקש גאולה. אני לא מרגיש זרות, גם סביבי יש התעוררות אל כל כוחות החיים, ואני רואה בזה משהו טבעי ומתבקש. החיים בארץ ישראל שולחים את ידם אל כל איזורי החיים.
מבחינת התפירה, מסופר על רבי אבא בר זבינא, תלמידו של רבי זירא, שהיה חייט².
נכון, אין הרבה חייטים בחברה הדתית לאומית, זה קצת מבאס שבחירת תחומי העיסוק בחיים עוברים הסללה די ברורה אבל אני מאמין שזה לאט נפתח.
שתף אותנו בגיבור תרבות שלך
אביתר בנאי הוא בשבילי השראה אדירה ליכולת לשלב עולמות בכנות ובחן. הוא פרץ דרך מטורפת ומגשר על תהומות. בהקשר הזה הוא גיבור תרבות (עם חליפת גיבור על כמובן).
בעת פרסום הראיון עוזיאל נמצא בשירות מילואים. לך לשלום ותשוב לשלום
עוזיאל רנחל | אתר: www.UzielRangel.art | אינסטגרם: @18th_variation | פייסבוק: Uziel Rangel
מראיין וצלם: בן שיר | עורך: אילון לנדמן
¹ מתוך מילון אבניאון
Comments