פרשת פִּינְחָס – בין המוסרי לאסתטי

פרשת השבוע למעצבים עבריים | ד"ר עפר כהנא | כ' בתמוז ה'תשפ"ד | 26.07.2024

ישנם ארבעה יחסים אפשריים בין הממד המוסרי לממד האסתטי:

(1) טוב ויפה, (2) טוב ומכוער, (3) רע ויפה, (4) רע ומכוער.

הקטגוריות הראשונה והרביעית מובנות וקלות לזיהוי, אבל הקטגוריות השנייה והשלישית מבלבלות ומאתגרות. יש מעשים טובים מבחינה מוסרית אבל מכוערים מבחינה אסתטית ויש מעשים רעים מבחינה מוסרית אבל יפים מבחינה אסתטית.

בפרשה השבוע הקודמת, נכשל בלק מלך מואב בניסיונו לפגוע בעם ישראל באמצעות הקללות של בלעם שהפכו לברכות. לפי חז״ל, מציע בלעם להסית את עם ישראל מדרכו המוסרית והרוחנית באמצעים אסתטיים: אחרי ארבעים שנה במדבר, התגעגעו בני ישראל לבגדי הפשתן שלבשו במצרים ובלעם מציע להעמיד אוהלים של חנויות לבגדי פשתן. כשיבואו בני ישראל לקנות את הבגדים, יפתו אותם המוכרות היפות, יגישו להם אוכל טעים ויסיתו אותם לעבודה זרה. המזימה הזו מצליחה וכעסו של ה׳ גורם למגפה קטלנית המאיימת לכלות את ישראל.

וַיִּצָּמֶד יִשְׂרָאֵל לְבַעַל פְּעוֹר וַיִּחַר אַף יי בְּיִשְׂרָאֵל

הסיפור הזה מדגים היטב את הקטגוריה השלישית – מעשה שהוא רע ומזיק מבחינה מוסרית אבל נעים ויפה וטעים בממד האסתטי. 

קברי פנחס ואליעזר אביו, השומרון, תחילת המאה ה-20. התמונה נערכה ונצבעה דיגיטלית.

כדי לעצור את המגפה (וכדי להדגים את הקטגוריה השנייה של מעשה טוב ומכוער), לוקח פינחס בן אלעזר בן אהרון הכהן רומח בידו ודוקר את נשיא שבט שמעון, זִמְרִי בֶּן סָלוּא, ואת בת זוגו הנסיכה המדיינית, כָּזְבִּי בַת צוּר, שמפגינים בעזות מצח את הסטייה המוסרית שלהם לעיני כל.

מעשה הרג כזה איננו מחזה יפה. חז״ל מתארים את המיקום המדויק שבו פגע הרומח של פינחס, וכל האירוע לא מצטלם טוב. אבל במעשה זה עצר פינחס את המגפה, שבה כבר מתו 24,000 איש, ומנע אסון הרבה יותר גדול. 

בתחילת הפרשה הקרויה על שמו לנצח, מקבל  פינחס את האישור האולטימטיבי על כך שמעשהו, על אף שנראה רע, הוא טוב ומוסרי.

וַיְדַבֵּר יי אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם וְלֹא כִלִּיתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִי.

הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו שופט את המעשה לחיוב ומעניק לפינחס כהונת עולם כפרס על התנהגותו הטובה

לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם. וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם תַּחַת אֲשֶׁר קִנֵּא לֵאלֹהָיו וַיְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

הבירור של הקטגוריות השנייה והשלישית חשובות גם לדיון המוסרי העכשווי. מחזות מלחמה הם מכוערים, אך כאשר נלחמים באויב שטני, מעשה הלחימה הוא טוב ומוסרי. משלוחים של מזון ומנות דם מצטלמים היטב אך כאשר מדובר בסיוע לאויב, הם רעים ומזיקים.

אנשים העוסקים בעיצוב ואמנות, ראוי שידעו להבחין היטב בין הממד המוסרי לממד האסתטי ולא יבלבלו בין השניים, למרות החיבה היתרה שלהם ליופי.

---

כתב: ד"ר עפר כהנא | עורך: אילון לנדמן

---