פרשת השבוע למעצבים עבריים | אליהו אלעד יאנה | כ"ז בתמוז ה'תשפ"ד | 02.08.2024
שתי הפרשיות האחרונות של ספר במדבר המפרטות את מסעות בני ישראל בישימון, מסכמות את מה שהרב שלמה קרליבך היה מכנה - חומש הטעויות. היינו יכולים לחשוב שהמעבר המתוכנן בין העבדות במצרים לחירות בארץ ישראל, היה אמור להיות קצר במיוחד וחף מחטאים, אבל כנראה שהתוכנית האלוקית הייתה אחרת. בדבריו מסתמך קרליבך על דבריו של רבי מרדכי יוסף ליינר, שחי בפולין במחצית הראשונה של המאה התשע־עשרה, ונודע יותר בכינויו "האישביצר":
"בערבה מול סוף - הענין מה שמכנה את חטאי ישראל על שמות המקומות ולא על שם הזמן, רמז בזה שלא יחשוב האדם כי חטאם היה נגד בחירתם, שהיה להם בחירה לפרוש מהחטא, ע"ז מרמז ענין המקום שלא היה באפשרות להישמר מחטאים ולזוז למקום אחר."
(מי השילוח, חלק א', ספר דברים, פרשת דברים)
האישביצר מייחס למרחב הגיאוגרפי השומם והנידח את איון הבחירה החופשית, והצורך לחוות במלוא העוז את "המסע" על כל קשייו, יותר מאשר ההנאה בהגעה אל הידע. מבחינתו, ומבחינת ממשיכו, הרב קרליבך, חייבים להיכשל. ולו רק בגלל שזה פשוט חלק מהתוכנית האלוקית עבורנו, ועבור המציאות כולה. זה אולי קשה קצת לעיכול, אבל אני מאמין שההתבוננות בתהליך העיצובי תוכל לשפוך אור על פירוש זה.
מעבר לחרדת הדף הלבן, שהיא ראשית כל תהליך יצירתי, נמצאת דרך הייסורים (ה׳ויה דולורזה׳) של עשרות צמצומי עיניים, בדיקות ובחינות של מה מתאים, הדפסות ניסיון וחוזר חלילה. ושלא לדבר על הערות הלקוח והתיקונים שלא נגמרים. מסע שלם של טעויות ותחושות החמצה וכישלון, עד לתוצאה המיוחלת שמתיישבת לכולם טוב בעין ובלב. זה נשמע מרגיז אבל כולנו יודעים, התהליך האמור הוא בדיוק מה שמכניס את הצבע ליצירה, את הדרמה לתהליך ולעיתים גם לבד הציור, ובסופו של יום, בדיוק כמו בפרשה שלנו, אפשר להסתכל לאחור במבט מהיר על כל מה שעברנו בגאווה, ומהצד השני כבר לראות את היצירה הנשגבת ביותר – הארץ המובטחת.
כתב: אליהו אלעד יאנה | עורך: אילון לנדמן
אליהו אלעד הוא מעצב גרפי ובעל תואר שני בעיצוב משולב. כיום דוקטורנט להיסטוריה וחוקר את תחום ההיסטוריה של העיצוב הגרפי במאה העשרים.
Opmerkingen